מאת מיכל דיל | מאמנת ריצה |
אז פתאום, מבלי ששמנו לב, נראה כי כל העולם נדבק בטרנד הריצה. רואים אותם בכל מקום, במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות ובערב. רצים בגנים, בשולי הכבישים, בשטח, בפארקים ואיפה שרק אפשר. לבד, בזוגות, בקבוצות, צעירים ומבוגרים. את רובם מאפיינים בגדי הריצה והאביזרים הנלווים: שעוני דופק, אוזניות, משקפי שמש, גרבי לחץ, טייצים ונעלי ריצה עדכניות. הבולט מבין האביזרים הוא בדרך כלל בן הזוג לריצה, שבלעדיו אחוז גדול מהרצים יוותרו על ריצה אם הוא או היא לא יהיו בסביבה. רוב הרצים מעדיפים לרוץ בזוגות או בקבוצות המונות לעיתים עד 20 חברים.
מאחר ורובנו יצורים חברתיים, נעדיף להמשיך להתאמן במסגרת קבוצתית כלשהי שתורמת למוטיבציה ובעיקר לפן הרגשי שהוא הרבה מעבר לפן הפיזי. כמאמנת קבוצות ריצה פגשתי מתאמנים רבים ומגוונים בעלי גישות, יעדים ומטרות השונים זה מזה באופן משמעותי.
ישנן המון קבוצות ריצה שחלקן מתמקדות באימוני ריצה בלבד ואחרות משלבות אימונים משלימים כגון: חיזוקים, אימונים פונקציונליים, TRX ואף ליווי תזונתי. חשוב מאוד לבחור קבוצה התואמת את אופי ומטרות המתאמן, מאחר וזו תשפיע עליו ואף תסלול את הדרך לאהבת הריצה והתמדה – או אם זה לא נעשה נכון – לוויתור ואכזבה מהריצה ובמיוחד מאלה שרוצים לרוץ למרחקים ארוכים.
אז איך נדע מהי קבוצת הריצה הנכונה ביותר עבורי?
לפני שנתלהב מהשכנה עם הטייץ, שהצטרפה לקבוצת ריצה והיא כבר רצה 10 ק"מ ברצף, נשאל את עצמנו כמה שאלות בסיסיות:
האם אני מעדיף מאמן או מאמנת? מהו גודל הקבוצה? מהן שעות האימון ומספר האימונים בשבוע? מהי רמת שאר המתאמנים בקבוצה? מהן המטרות שלי מהריצה? מהו הערך המוסף שהקבוצה נותנת לי? האם יש לי כימיה עם המאמן או המאמנת? מהי שכבת הגיל של שאר החברים בקבוצה?
כאמור השאלות רבות וחשובות ואני אנסה לעשות לכם קצת סדר.
מאמן או מאמנת: לרוב אין הדבר משנה, אך לאחרונה נפתחו קבוצות ריצה לנשים בלבד ובראשן מאמנת ריצה. השיקול אינו מונע רק מטעמי צניעות ופניה למגזר הדתי, אלא מהסיבה הפשוטה שנשים מוצאות את עצמן נינוחות יותר בחברת נשים בלבד ומאמנת ריצה – במיוחד בשלבים הראשונים של אימוני הריצה. ענייני משקל, מחזור החודשי ועוד נושאים נשיים הצפים בעת פעילות גופנית נאמרים בפתיחות רבה יותר מול מאמנת ריצה. וכן, גם עניין המתח המיני שנוצר לא מעט בקבוצות ריצה מעורבות, נחסך בקבוצה הומוגנית.
גודל הקבוצה: מספר החברים בקבוצה הוא העדפה מאוד סובייקטיבית ועולה בקנה אחד עם אופיו של המתאמן. אם לא נרצה שהפוקוס יהיה עלינו כל אימון, ואם הנושא החברתי ומגוון האנשים חשוב לנו, אז נעדיף כנראה קבוצה גדולה המונה מעל עשרה מתאמנים. יש לקחת בחשבון את החיסרון שבגודל כי אז אתם עלולים להיבלע ולא לקבל את תשומת הלב הראויה. ייתכן שאם המאמן או המאמנת אינם רגישים מספיק, או אז לא יהיה מי שיתקןאתכם בטכניקה שגויה, בביצוע תרגילי חיזוק לא מדויקים, בריצה בקצב מהיר מידי ועוד מצבים שעלולים לגרום לפציעות. בחירת קבוצה קטנהשל עד 15 איש תהיה נכונה לאנשים שאינם אוהבים המולה, קשקשת וריצה בעדר, מתאמנים הרוצים אווירה אינטימית, הכרת כל החברים בקבוצה וקבלת יחס אישי.
שעות האימון ותדירות האימונים: רוב קבוצות הריצה נפגשות בין פעמיים לשלוש בשבוע, אם לא מחשיבים את האימון בסוף השבוע (ריצת הנפח). אם אתם לא אנשים של בוקר, כנראה שאימוני ריצה בשש בבוקר יהיו מתכון בטוח לפרישה מוקדמת – וחבל! ישנן קבוצות הנפגשות רק פעם בשבוע ועל המתאמנים להשלים לבד את האימונים על-פי תוכנית קבועה ולכן מי שמשמעת עצמית אינה הצד החזק שלו, חייב למצוא קבוצה שמתאמנת לפחות פעמיים בשבוע. אנחנו חייבים להכיר את כל המגבלות שלנו ולבחור שעות נוחות יותר ותדירות אימונים שבהם נוכל להתמיד. כנ"ל גם לגבי תדירות אימונים גבוהה מידי. בכל זאת יש לנו גם חיים והם די תובעניים: עבודה, ילדים, קניות, נסיעות, אירועים וכו'. חשוב שהתחביב לא יגזול את כל הזמן הפנוי היחיד שנותר לנו עם המשפחה והחברים.
רמת המתאמנים: אין טעם להצטרף לקבוצת הריצה של השכנה או השכן אם מעולם לא רצתם. אם אלה הצעדים הראשונים שלכם בעולם הריצה יותר הגיוני ונכון יהיה להצטרף לקבוצת מתחילים שבה האימונים מתמקדים בתרגילי כוח, טכניקה נכונה, וההתקדמות היא הדרגתית ומונעת פציעות. חשוב שתתאמנו עם אנשים ברמה שלכם ולא עם כאלה איטיים או מהירים מכם. התחושה שכולנו מתחילים ביחד ומתקדמים בקצב אחיד, הרבה יותר מחזקת ונעימה מאשר ההרגשה שאנחנו מאטים את הקבוצה ומגיעים תמיד אחרונים.
מה הקבוצה נותנת לי מעבר לאימוני הריצה: הגיוון באימוני הריצה מאוד עוזר וחשוב בשימור המוטיבציה. ישנן קבוצות אשר נפגשות להרצאות, מפגשי הרמת כוסית או ערבי גיבוש. הדבר יוצר אווירה טובה וחברית וזו עוזרת ומחזקת את המוטיבציה וההתמדה ברגעי משבר. יחסים קרובים בין המתאמנים יוצרים שייכות לקבוצה והרגשה של משפחה עם מטרה משותפת. ישנן קבוצות המגוונות בסוגי אימונים ואף מזמינות מאמנים אורחים לצורך זה. עליכם לחשוב אם יש לכם את הסבלנות והזמן לקבוצות מסוג זה, או שמא אתם אנשים של ישר ולעניין ויכולים לחסוך מעצמכם את כל התוספות הנלוות. באים להתאמן נטו וללא מפגשים וקבוצות ווטסאפ מעבר לשעות האימונים.
מהן המטרות שלי: כל אחד חייב להגדיר לעצמו מראש מהי הסיבה העיקרית שבגללה הוא או היא החליטו על הצעד הזה. להיכנס לכושר? להוריד במשקל? להצטרף לבן או בת הזוג? להשתתף במירוץ הלילה הקרוב, אולי להשתתף בעתיד בחצי מרתון ברלין, אולי במרתון מלא! על כל אלה צריך לחשוב בכובד ראש ולכוון את עצמנו לקבוצה הנכונה שהיעדים שלה תואמים את היעדים שלנו. מאמן טוב ומקצועי יידע ישר לזהות האם הקבוצה שלו תענה על הצרכים שלכם ובמידה ולא ראוי שהוא יפנה אתכם לקבוצה אחרת שתתאים לכם יותר.
כימיה עם המאמן: אז את השאלה הכי חשובה שמרתי לסוף. לאחר שיחה קצרה עם המאמן ושיעור ניסיון אחד או שניים , עליכם לשאול את עצמכם האם יש כימיה עם המאמן או המאמנת שלכם. האם אתם סומכים עליו. האם הוא פיקודי מידי לטעמכם או וותרן מידי, מכיל את החששות שלכם והקשיים או מתייחס לכולם אותו דבר, נחמד, שחצן, בעל חוש הומור, חייכן, ציני וכו'. לכל אחד מאתנו יש את הסגנון שאליו הוא נמשך יותר, שאיתו נרגיש טוב, נרגיש שהמאמן או המאמנת האלה יוכלו לגרום לי להתמיד ולפרוץ גבולות שחשבתי שאיני יכול וכרגע נראים לי בלתי אפשריים, לקחת אותי ליעדים חדשים ולהפיג את הפחדים להאמין בעצמי שאני יכול.
לסיכום: אם תשאלו את עצמכם את כל השאלות הנכונות ותהיו כנים עם עצמכם לגבי התשובות, אני מבטיחה לכם חוויה מדהימה בעולם הריצה… שיהיה בהצלחה!
הכותבת היא מאמנת ריצה מוסמכת מכון וינגייט ובעלת קבוצות הריצה לנשים zazot.
