מאת כתב העיתון News
העיתונות הכלכלית מדווחת מדי יום על השיאים ההזויים והנראים כנטולים ישירות מלה-לה-לנד פיננסי כלשהו, באשר לביצועי המטבע הווירטואלי – הביטקוין. מי, לכל הרוחות והשדים, שמע על מטבע ששוויו כ-7,500 דולר (!!!) וממשיך לשבור שיאים מדי יום מסחר בבורסות העולם? אז מה זה בכלל מטבע וירטואלי, ומהו הביטקוין?
ביטקוין הוא מטבע לכל דבר, אלא שמאחוריו לא עומד גוף רגולטורי, בנק או ממשלה, שהנפיקו אותו בהליך משפטי-פיננסי רשמי. ועם זאת, חברות ואנשים בכל רחבי העולם, וגם בישראל, מוכנים לקבל תשלום בביטקוין כאילו היה מטבע ממשלתי לכל דבר. מה שמוכיח את טענת חברי קהילת הביטקוין המתרחבת והולכת, לפיה כסף כאמצעי תשלום – כל כסף – שווה משהו רק כיוון שאנחנו כחברה מסכימים שהוא שווה משהו, ומוכנים לקבלו כמטבע עובר לסוחר.
לביטקוין גם אין אמצעי מזומן, ולא קיימים מטבעות או שטרות שלו. כל ביטקוין קיים רק כרצף של מספרים ייחודי ובלתי ניתן לחיקוי. את המטבעות ניתן לשמור בקבצים המכונים 'ארנק ביטקוין', שיכולים לשבת על דיסק קשיח או בתוך שרת של שירות מקוון כלשהו.
כמות הביטקוין הזמינה בעולם מוגבלת על-ידי אלגוריתם נוקשה, המשחרר מטבעות בקצב קבוע ומדוד. הכמות המוגבלת היא זו שיוצרת את הדרישה למטבע ומעניקה לו ערך, במקום להיות מגובה בזהב, סחורות, או נכסים פיזיים כלשהם. לא מעט בורסות מקוונות מאפשרות היום להחליף שקלים או דולרים לביטקוין, וכאשר מעוניינים לשלם לאדם המוכן לקבל תשלום בביטקוין, ניתן להשתמש בתוכנת תשלומים שתעביר חלק מהכסף הנמצא בארנק הדיגיטלי שלכם, לארנק שלהם.
כיום פועלים בעולם כבר עשרות אלפי בתי-עסק המוכנים לקבל תשלום בביטקוין, ובמדינות אחדות, בהן גרמניה ומדינת ניו-יורק בארצות הברית, דנות בהענקת מעמד לגיטימי לביטקוין – בעיקר כדי שניתן יהיה למסות אותו לטובת קופת המדינה.
ואלה תולדות המטבע המסתורי
בִּיטְקוֹיְן (באנגלית: Bitcoin, בתרגום לעברית: צירוף המילים: "סיבית" ו"מטבע") הוא מטבע ממוחשב, שגרסתם הראשונה של הפרוטוקול והתוכנה המאפשרים לעשות בו שימוש כבכל אפליקצייה אחרת, פותחה בנובמבר 2008 על-ידי אדם או קבוצת אנשים המכנים עצמם סאטוֹשי נַקאמוֹטוֹ (Satoshi Nakamoto). בעשור האחרון נעשו מספר ניסיונות לאתר את ממציא הביטקוין, אך לא נמצאה עד-כה כל הוכחה וודאית לזהותו. השימוש המעשי בביטקוין נעשה בפעם הראשונה בינואר 2009.
להבדיל מכסף מסורתי, הביטקוין הוא מטבע עצמאי לחלוטין שאינו תלוי בגוף מרכזי, כמו בנק או חשבון מסחרי. במקום זאת, הביטקוין נשמר בתוכנה המכונה 'ארנק' (דיגיטלי), ומערכת הבקרה על תנועת המטבע מבטיחה שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שכל סכום שהועבר בתשלום אכן נגרע מ'ארנק המקור' והתווסף ל'ארנק היעד'.
המדינה הראשונה להכיר בביטקוין כאמצעי תשלום חוקי, הייתה יפן, אשר הכריזה על כך רשמית בחודש אפריל השנה (2017). לדברי תומכי השיטה המוניטרית הדיגיטלית, יתרונו המרכזי של הביטקוין הוא שבשונה מהמטבעות המסורתיים – הוא מתוכנן כך שלא יסבול מאינפלציה, מאחר שמספר מטבעות הביטקוין בעולם הוגבל, ואין שום ישות שתוכל "להדפיס" יותר מטבעות ביטקוין מהכמות הסופית שנקבעה, אפילו לא יוצריו. הביטקוין אינו כפוף להסכמים בין מדינות ריבוניות היכולים להשפיע על שערו, וזה נקבע באופן חפשי בין המשתמשים והסוחרים בו. בשנים 2110–2140 צפוייה להסתיים הנפקת כל 21 מיליון המטבעות שהוגדרו מראש.
מבובלבלים? גם אנחנו. אם נסכם את הפילוסופיה העומדת מאחורי המטבע, הרי שניתן לפשט את התיאור ולומר שהביטקוין הוא 'כסף מונופול' בעולמם של מבוגרים המנהלים 'קהילת מונופול' שתנאיה וחוקיה מוסכמים עליהם ועליהם בלבד, במערכת וירטואלית המיתרגמת – בתוך הקהילה – לכסף בעל ערך פיזי מציאותי.
ואם ממש נרצה לפשט את הדברים: חברים יקרים, לביטקוין אין כל נגיעה לחייכם השוטפים כל עוד שהעולם לא הפך כולו לווירטואלי, או אם הנכם גיימרים מקצועיים, בעלי תעודת חבר בקהילת המסחר הדיגיטלי באופציות בלתי-סחירות.
