מאת אביגיל ג. | תל-אביבית לא שגרתית

היי.. אני אביגיל. בת 27 רווקה. גרה בתל אביב, או כמו שאני קוראת לה: "חנות הממתקים של הרווקים". הרי בעיר הזו יש מבחר בלתי נגמר של "סחורה" לכל צרכן, בכל צבע מידה ולכל צורך, החל מאומן שהגיע כדי לנסות את מזלו, דרך קיבוצניק שמנסה להרגיש איך זה לגור בעיר הגדולה, ועד איש עסקים שהשתקע כאן  רק מטעמי נוחות. עם מבחר כל כך רחב של "ממתקים", כמעט בלתי אפשרי לנהל מערכת יחסים קבועה. תמיד קיים הפיתוי לבדוק אם יש שם בחוץ עוד משהו, יותר מעניין, יותר נוח ויותר מתאים.

בנוסף לקושי הזה, העידן הטכנולוגיה הביא עמו את אפליקציות ההיכרויות, שזה ממש כמו לתת לאדם עם בעיות משקל גישה בלתי מוגבלת לאפליקציית הזמנות משלוחי אוכל בחינם. ככה בלי להתאמץ, בלי לקום מהספה אנחנו מדפדפים לממתק יותר אטרקטיבי. בלי לקרוא מה הם הרכיבים והערך התזונתי שיגרום לנזקי הפיגורה שלנו אחר כך.

הטכנולוגיה הפכה אותנו לבורים מבחינה קוגניטיבית. הקסם של פלרטוט ראשונית השתנה לאימוג'י. נעלמה השאלה הכל כך תמימה: "האם נתנשק בסוף הערב?", כי שלוש דקות אחרי ה"היי", הוא כבר שולח מיליון נשיקות מדומות. ?

עוד לפני המפגש הראשוני את מרגישה שכבר הכרת היטב את האדם שבצד השני. אבל אז מגיע הדייט הראשון! טה דה!!! הוא לא יכול יותר להסתתר מאחורי הטלפון והפעם צריך לפתוח את הפה ולנהל שיחה אמיתית עם מילים וגמגומי מבוכה קטנים. דו-שיח שלא ממש מאפשר זמן למחשבה בין שאלה לתשובה…

פעם מצאתי את עצמי בדייט כל כך גרוע, שאחרי חצי שעה של שיחה סתמית ומשעממת, עמוסה בשתיקות מביכות, שאלתי אותו בלית ברירה מהם התחביבים שלו? הייתה לו תשובה נהדרת: "אני חושב…" הייתי משוכנעת שהוא חושב על תשובה טובה, אבל אז הוא המשיך: "אני חושב לפחות שעה, שעתיים ביום. אם אני מקבל שיחת טלפון, אני קוטע את המחשבה וחוזר אליה ברגע שמסיים". מה זה הדבר הזה? כמה חבל שהוא לא חשב לפני שענה את התשובה הזאת…

אחרי עוד כמה טיפוסים "מחושבים" כאלה איבדתי כל תקווה באפליקציות הכרויות. בסופו של דבר, מלבד פה ושם שיחה מעניינת מתובלת בהמון ציניות מצדי, לא מצאתי שם שום דבר. הגיוני בסך הכל. הרי אנחנו מונעים על פי אינסטינקטים חייתיים שלנו. אנחנו נמשכים לבן אדם על פי הריח שלו, אנחנו מריחים באופן תת מודע. אני חוששת שבעוד כמה שנים אפל תוציא עדכון גרסה למכשירים שלה ובנוסף לתמונות ולצלילים, נוכל לשתף גם ריחות.

אני כבר רואה את זה מגיע… טינדר יהיה עמוס בתמונות סלפי מלוות בריחות של "הנה אני לפני הבילוי עם החברות", "הנה אני אחרי חדר כושר", "זו המנה שבישלתי לשבת". ואני מסתובבת עם סמארטפון מסריח בתיק רק כי לא הספקתי לצאת מהאינסטוש.

בואו נעשה לעצמנו טובה ונרים קצת את הראש מהסלולר ונסתכל על האנשים סביבנו. בואו נצא עם חברים ובאמת נדבר איתם ולא נהיה עסוקים בלשלוח סרטונים של חתולים נופלים בעת קפיצה.